פסיכולוג דני מזהיר מפני הצד האפל של החשיבה החיובית

הצד האפל של החשיבה החיובית

תעשיית רדיפת האושר משגשגת: מדריכים להגשמה עצמית מייעצים לכם כיצד להפסיק לדאוג, לשמוח יותר ולהעלים מחשבות שליליות. מנטורים מסבירים לנו איך לאהוב, מנהלים משקיעים בסדנאות שמטרתם להנפיק עובדים נלהבים יותר במקום העבודה ונדמה שאם רק נמתח את החיוך שלנו עוד קצת הכל יסתדר. אך סוונד ברינקן, פרופ’ לפסיכולוגיה באוניברסיטת אלבורג בדנמרק, מזהיר כי לתעשיית השמחה יש צד אפל.

אושר לא מסתכם בתגובה הולמת למצבים שונים בחיים קובע ברינקמן בספרו החדש, Stand Firm: Resisting the Self-Improvement Craze, ובמקביל, זיוף האושר עלול לגרום לנו לפגיעה רגשית. 

“המחשבות והרגשות שלנו צריכים לשקף את העולם סביבנו, הוא מסביר, כאשר משהו רע קורה, אנחנו צריכים להרשות לעצמנו לחוות מחשבות ותחושות שליליות משום שאלה המכשירים דרכם אנחנו מתמודדים עם העולם”, הוא מסביר, “החיים יכולים להיות נהדרים אך גם טרגיים. אנשים מתים, אנחנו חווים אובדן ומשברים. אם אנחנו אמורים רק להתמקד במחשבות חיוביות המציאות תכה בנו יותר חזק כאשר טרגדיות יקרו – והן יקרו”.

ברינקמן מסביר שאין רע בספרי עזרה עצמית בפני עצמם. הבעיה מתעצמת כאשר האושר הופך ליעד שחייבים לכבוש אותו בכל מחיר ומתבטאת בהעלמת עין מהמציאות. למשל, במקום העבודה, כאשר דוחות מתמקדים בצמיחה חיובית מאשר בקשיים שנתקלים בהם במהלך הדרך. לפעמים הדרישה להפגין אושר בכל מחיר מתאפיינת בסממנים של כת, הוא מזהיר.

ציווי האושר בארצות הברית הגיע להכרעה משפטית בשנה שעברה, כאשר המועצה הלאומית ליחסי עבודה (NLRB), הגוף הפדרלי המופקד על טיפול בסכסוכי עבודה ונהלי עבודה לא תקינים, פסקה נגד T-Mobile. היא קבעה כי החברה אינה רשאית לכפות על עובדיה להיראות שמחים כל הזמן.

זה לא מונע מחברות להשקיע יותר ויותר מכספן כדי להבטיח שהעובדים שלהן יהיו מאושרים ולא משום שהן רוצות בטובתם. על פי ברינקמן, חברות שמות דגש על הרגשות של העובדים שלהן כדי להפוך את הרגשות האלה למצרך שהן יכולות לנצל לטובתן.

מתקפת האושר לא מסתכמת בכך. בשנת 2014  פורסם מחקר מעורר מחלוקת שערכה פייסבוק בסיוע חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה וקורנל, שתכליתו הלכה למעשה מניפולציה ברגשות של 689,003 משתמשי פייסבוק למשך שבוע.

המשתתפים בניסוי לא היו מודעים לכך שהניוזפיד שלהם השתנה כך שהציג חדשות טובות או רעות לכל אורך השבוע. המסקנה של החוקרים הייתה כי פייסבוק יכולה לשפר או להעכיר את מצב הרוח של המשתמשים שלה על ידי מה שהחוקרים כינו כ”הדבקה ויראלית”. כאשר הנסיינים נחשפו ליותר פוסטים שליליים הם נטו לכתוב פחות פוסטים חיוביים וכאשר הם נחשפו ליותר פוסטים חיוביים הם נטו לכתוב יותר פוסטים חיוביים.

בניגוד לחלק מהמסקנות, הממצאים של הניסוי הקריפי הזה לא אומרים דבר על רמת האושר האישי שחוו המשתתפים בניסוי אלא מתייחסים אך ורק למצב הרוח החיובי שביטאו בפוסטים שהם בחרו לפרסם בפייסבוק. למה שפייסבוק תרצה להדביק אותנו באושר? פרופ’ ג’ונה ברגר (“ויראלי”) גילה במחקר כי ככל שתוכן נוטה להיות ויראלי יותר הוא גם חיובי יותר. ככל שתוכן הופך ויראלי יותר בפייסבוק הרשת החברתית מרוויחה יותר.

בעוד יש הגיון מסוים שעובדים שמספקים שירותים לציבור ישתדלו לא לעשות זאת בפנים עגמומיות, להפיכת האושר לציווי ששולט במרחב הציבורי יש השלכות מרחיקות לכת. הלחץ במקום העבודה להיות מאושרים, יחד עם אשליית האושר ששולטת ברשתות החברתיות וספרי ההדרכה העצמית עלולים לעודד אנשים לאמץ נקודת השקפה מזיקה ביחס לרגשות שלהם, מזהיר ברינקמן. עצם הרעיון כי כל אחד יכול ליטול את האושר שלו בידו מרמז כי אנשים לא מאושרים “אשמים” בגורלם.

לרגשות שליליים יש תפקיד חשוב ובריא בדרכנו להבין את העולם ולהתמודד איתו, מסכם ברינקמן. אשם, בושה וזעם ממלאים תפקידים חשובים בהתנהגות מוסרית ובתגובה לאי צדק. העצב מסייע לנו להתמודד עם טרגדיות וגם אושר זה נפלא, רק שהוא לא אמור ללוות אותנו כל הזמן.

אודות הכותב

שירה סתיו

שירה סתיו

גיקית, ערה, חד הורית, תל אביבית לא היפסטרית, טבעונית, לא אוהבת אספרסו. כותבת כאילו אין מחר.

Comments

comments

הוסיפו תגובה

הקליקו כאן כדי להוסיף תגובה

Loading...
[if lt IE 9]
[if lt IE 9]